שימור המורשת התרבותית ההודית על מגוון צורותיה, קהילותיה, עברה ותרבותה הנוכחית היא ממושכלות היסוד של התרבות ההודית. All of us who take legitimate pride in ourselves as Indians first, must protect our national heritage because it reinforces our feeling of oneness. We have to see that such cultural heritage is protected wherever it might be either in site in fields, in forests or towns or villages? (V.H. Bedekar 1988).
התנועה המוזיאלית ההודית היא תנועה חיה, נושמת, עירנית ומשתנה בתדירות גדולה. מספר המוזיאונים ההולך וגדל, הספרות המוזיאולוגית העניפה, המערכת החינוכית במוזיאונים ומערכת הלמידה המוזיאולוגית הרחבה כל אלה מוכיחים כי התרבות המוזיאלית בהודו היא תרבות דינמית ובעלת השפעה רבה על החברה והתרבות ההודית, אך איננה בהכרח הדרך הבלעדית לשימור מורשת, גם כאשר מורשת זו היא מורשת שהחפץ הוא מרכיב חשוב בתוכה. http://www.culturopedia.com/default.htm.
ישנם חוקרים המערערים על עצם אימוצה של התרבות המוזיאלית כתרבות העיקרית לשימור המורשת בהודו. אלה מוכיחים כי התרבות ההודית, בעיקר בעזרת המקדשים, דאגה מאז ומעולם לדרכי איסוף שימור ותצוגה של פריטי התרבות החשובים לה. המקדשים היוו למעשה מעין מוזיאונים חיים, שתפקידם ביצירה התרבותית ובשימורה הוא תפקיד מרכזי. משתמע מדבריהם כי החברה ההודית צריכה לעודד דרכים אלה, ולחזק אותם, ואילו המוזיאונים נועדו להיות כלי משני בשימור התרבותי. יתר על כן יש מוזיאולוגים ואנשי רוח הטוענים כי המוזיאון מעצם טיבו, ביצירת אוספים של פריטים "חסרי חיים", בדרך הקיטלוג של הפריטים הסותרת את התפיסה בדבר אחדות היקום, ובהעניקה חשיבות גדולה ליוצרי הפריטים בניגוד להשקפה שכל הפריטים הם ביסודם יצירה אלוהית, הוא מוסד המנוגד לתפיסות היסוד של התרבות ההודית. Mahabodhi Temple, Bodhgaya
למרות הנאמר לעיל מרבית המוזיאולוגים ההודים אינם שותפים לגישה זו. הם מציגים את המוזיאון ככלי חשוב לשימור המורשת בתרבות ההודית הנמצאת בתהליכי שינוי מואצים. הם מייחסים חשיבות ממדרגה ראשונה לשימור פריטי תרבות הן מן העבר הרחוק הן מהתרבות הרווחת היום. המוזיאון בעיניהם הוא מכשיר חינוכי/ לימודי ותרבותי ממדרגה ראשונה. המטרה העיקרית של המוזיאולוגיה ההודית הנוכחית היא ליצור כלים מוזיאליים אשר ישרתו נאמנה את החברה ההודית הנוכחית.
דווקא ההתלבטות הרבה, הביקורת הנוקבת הנמתחת על המוזיאונים, קהל היעד שלהם, מטרותיהם ודרכי פעולתם מוכיחה עד כמה התרבות המוזיאלית היא תרבות משמעותית בחברה ההודית, כפי שהיטיב לסכם Dr. Prabha Sahasrabude בדבריו המצוטטים אצל J.L. Bhan: "No museum in the country can hope to meet all the demands of the community, it is our responsibility to begin exploring the nature and needs of our respective communities and device programmes particularly suited to their needs?
J.L. Bhan, ?New Museology - A Concept of Stability Change and Adaptation?, A.K. Das (ed.), Icon, Journal of The National Museum Institute, Vol.1 (2), pp. 56-65.
ד"ר עפרה קינן, מפתחת המיזם e-mymuseum.com, להקמת מוזיאונים וירטואליים. פיתוח המיזם נולד על רקע עבודתה האקדמית כמרצה בתחומי הגיאוגרפיה התרבותית, שימור מורשת ומוזיאולוגיה, תוך דגש על מוזיאונים וירטואליים. בעבר ניהלה והייתה אוצרת ראשית של מוזיאון ומכון "בית חיים שטורמן".